ניהול נאמנות צדקה בישראל

Print Friendly, PDF & Email

 

הקדמה

נושא הצדקה בישראל מפותח מאד ושואב את מקורו מצווים תנכיים ומסורת ארוכת שנים. ישראל מונה כיום כ-9 מיליון תושבים ופועלות בה 47,000 עמותות, חברות לתועלת הציבור ונאמנויות ציבוריות. נאמנות ציבורית היא השם שהמחוקק בחר לתת לנאמנויות הצדקה והיא אחד הכלים היעילים ביותר לתרומה ופעילות בקהילה. בעברית נאמנות הצדקה מכונה “HEKDESH” שפירושו ליעד דבר כלשהו למען מטרה מסוימת. חוק הנאמנויות הישראלי שנחקק ב 1979 קובע את הכללים לפיהם היא אמורה לפעול. במאמר זה אשתמש במונח המשפטי "נאמנות ציבורית" כפי שקבע אותו המחוקק ולא במונח "נאמנות צדקה" וזאת כיוון שהנאמנות הציבורית כוללת בתוכה הן את נאמנויות הצדקה והן נאמנויות בעלות מטרות ציבוריות אחרות.

 

מהי נאמנות ציבורית?

נאמנות ציבורית היא נאמנות במסגרתה בעל נכס מייעד אותו לשם הגשמת מטרה ציבורית, כאשר ממונה נאמן לפעול בנכס לשם הגשמת מטרה זו. חוק הנאמנות – 1979 קובע את הוראות החוק שיחולו עליה. מאחר והנכס או פירותיו אמורים לשמש למטרה ציבורית ובד"כ למשך שנים רבות, המדינה מפקחת על הנאמנויות הציבוריות ומוודאת שהן אכן פועלות להשגת המטרה עליה ציווה יוצר הנאמנות. הרשות המפקחת על הנאמנויות הציבוריות נקראת רשם ההקדשות. חוק הנאמנויות אמנם אינו מפרט מהי מטרה ציבורית אולם פירוט על מטרות אלו ניתן למצוא בחוקים אחרים ונדיר למצוא מחלוקת בגין השאלה האם מטרה מסוימת נחשבת לציבורית או לא. בין המטרות הבולטות נמצאות חינוך, רווחה, בריאות, דת ותרבות. אחד מפסקי הדין האחרונים בשאלה האם מטרה היא ציבורית ניתן ב 2012 ובו קבע בית המשפט כי פעילות לעידוד ויפאסנה (סוג של מדיטציה) בישראל לא תיחשב כפעילות למטרה ציבורית.

 

חובת רישום נאמנות ציבורית

חוק הנאמנות – 1979 מטיל חובה לרשום כל נאמנות ציבורית אצל רשם ההקדשות בתוך שלושה חודשים מהקמתה ולמסור את פרטי היוצר, הנכסים שהעביר אליה, מטרות הנאמנות, ופרטי הנאמן. מועד הקמת הנאמנות הוא מועד העברת הנכס הראשון לשליטת הנאמן. עוד קובע החוק כי אי רישום נאמנות ציבורית ברשם ההקדשות יחשב לעבירה פלילית והנאמן יהיה צפוי לעונש מאסר ו/או קנס. בנוסף, ודבר זה הינו ייחודי למדי, במידה ורשם ההקדשות ידרש להוצאות כספיות בגין חקירה לאיתור נאמנות ציבורית או לשם הוכחה כי היא ציבורית, הוא רשאי לדרוש את החזר ההוצאות מהנאמן עצמו ברמה האישית וזאת בנוסף לקנס ו/או מאסר.

 

חובת רישום של נאמנות מעורבת

נאמנות הנושאת גם מטרה פרטית וגם מטרה ציבורית חייבת גם היא ברישום אצל רשם ההקדשות. דוגמא שגרתית למקרים של נאמנות מעורבת היא נאמנות שהוקמה לטובת ילדיו של יוצר הנאמנות אך יחד עם זאת נדרשת גם לסייע לגופים שונים. גם במקרים בהם המטרות אינן מתבצעות במקביל עדיין חלה חובת רישום של הנאמנות ברשם ההקדשות. דוגמא שגרתית למצב זה היא נאמנות שהכספים בה משמשים לרווחת ילדו של היוצר אולם בכתב הנאמנות ישנה הוראה כי לאחר מות הבן ישמשו הכספים למטרה ציבורית. רשם ההקדשות הצהיר בעבר כי במקרים בהם יווצרו קשיים וניגודי אינטרסים בין הפעילות הפרטית לציבורית ישקול בחיוב בקשה לפיצול הנאמנות לשתי נאמנויות.

 

נתונים מספריים

בתחילת 2019 היו רשומות ברשם ההקדשות 3,183 נאמנויות ציבוריות אשר ניהלו 6.5 מיליארד ₪ ו- 1,130 נכסי מקרקעין בישראל. כל הנאמנויות מנוהלות בידי נאמנים אשר מונו ע"י היוצר או בית המשפט ונתונות לפיקוח רשם ההקדשות. פרטי נאמנות ציבורית, בניגוד לנאמנות פרטית, מפורסמים והמידע המפורסם כולל מועד הקמה, מספר רישום, שם הנאמן ופרטי יצירת קשר עמו, מטרות רשמיות של הנאמנות, תחומי פעילות, נכסים כספיים ונכסי נדל"ן בבעלותה.

תחומי הפעילות של ההקדשות הרשומות כיום ברשם ההקדשות כוללים חינוך, השכלה והכשרה מקצועית (60% מהנאמנויות הציבוריות בישראל), שירותי רווחה (15.3%), דת (6.9%), תרבות ואומנות (4.2%), מחקר ומדע (3.7%), בריאות (2.2%) והנצחה (1.8%). יתרת הנאמנויות פועלות למען מטרות מגוונות שאינן ברשימה זו.

 

יצירת נאמנות ציבורית

הקדש ציבורי נוצר על ידי מסמך בכתב (כגון כתב נאמנות), צוואה שקיבלה צו קיום מבית משפט והסכם בין יוצר לנאמן. נאמנות ציבורית קיימת גם אם לא נאמר מפורשות בכתב הנאמנות שיש להקים כזו ואפילו אם היוצר אמר מפורשות כי ברצונו שלא תקום נאמנות ציבורית. נושא זה נדון בבית המשפט העליון בעניינה של צוואה שבה ציווה המוריש כי תוקם נאמנות אך גם ציין מפורשות בצוואתו שאינו מעוניין בהקמת הקדש ציבורי (כלומר- אינו מעוניין שהמדינה תפקח על הנאמן). למרות הכלל לפיו בתי המשפט בישראל פועלים לקיום רצונו של המוריש, במקרה זה קבע ביהמ"ש העליון כי הנאמנות חייבת ברישום ופיקוח.

על מנת לדעת האם יש הקדש, יבדוק הרשם, בין היתר, את הדברים הבאים: מהי מטרת ההעברה והאם היא ציבורית, האם המעביר ייחס חשיבות לשימוש מסוים בנכס, מהו היקף הנכסים המועברים, אורך חיי ההקדש, האם הנכס אמור להתקיים זמן רב או לא, מי הם הנהנים וכמובן כיצד ניסח המעביר את דרישותיו. ניסוח רצונו של היוצר הוא אם כן קריטי להחלטתו של רשם ההקדשות. במקרים של חוסר ודאות יכול הנאמן לפנות לרשם ולקבל את חוות דעתו האם קיימת חובת רישום.

 

מערכת חשבונאית ודיווחים

חוק הנאמנויות קובע כי, נאמן בנאמנות ציבורית חייב להגיש לרשם דו"ח שנתי ואליו יצורפו הצהרות הנאמנים, יתרות בנק ופרטים נוספים. אם המחזור הכספי של ההקדש גבוה מסך של 80,000 ₪ הדו"ח חייב להיות מבוקר ע"י רואה חשבון ויכלול מאזן, דו"חות על שינויים בנכסים ועוד. בנוסף, חייב ההקדש לנהל מערכת ספרים שבה תירשם פעילותו הכספית.

 

חובות הנאמן

על הנאמן לפעול לקיום מטרות ההקדש ועליו להימנע מלהזיק לרכוש אולם בנוסף מוטלת עליו החובה לפתח את נכסי ההקדש, להשקיע בצורה מיטבית בהתאם לחוק ולפעול לקבלת הטבות המס ככל שאלו מגיעות להקדש. בין תפקידי הנאמן בנאמנות ציבורית:

* חובת הגשת דו"חות לרשם ההקדשות.

* קביעת קריטריונים לחלוקות אם אינם רשומים באופן ברור בכתב הנאמנות.

* שמירה על נכסי ההקדש וניהולם.

* עיסוק בפעילות לקידום מטרות הנאמנות באופן ישיר. לדוגמא, אם הנאמנות הוקמה במטרה לסייע לרכישת

ציוד לבית חולים, על הנאמן ליצור קשר ישירות עם בית החולים ולא לתרום באמצעות עמותות שעיסוקן

מתן תרומות לבתי חולים.

* ביטוח נכסי הנאמנות. לדוגמא, אם בנאמנות ישנו נדל"ן, על הנאמן לבטח אותו כנגד סיכוני טבע, אש וכו'.

* על הנאמן ליצור הפרדה ברורה בין נכסיו לנכסי הנאמנות. חל איסור מוחלט להחזיק כספי נאמנות בחשבון

פרטי של הנאמן. בנוסף, בכל תרומה יש לציין כי הגיעה מהנאמנות ולא מהנאמן עצמו.

 

אחריות הנאמן

הנאמן אחראי לכל נזק שיגרם לרכוש הנאמנות עקב הפרת חובתו, בין שפעל שלא כדין ובין שנימנע מפעולה אקטיבית במקום שהיה צריך לעשות כן. יחד עם זאת, אחריות הנאמן אינה מוחלטת וככל שפעל באופן סביר וענייני לא יחויב על נזקים שנגרמו לנאמנות. בית המשפט רשאי לפטור נאמן מאחריות לנזק אם פעל בתום לב ובכוונה טובה וכן רשאי הוא לדרוש ממנו להשיב לקופת הנאמנות את הכספים שנגרעו, אם הוא סבור שלא עשה כן. כאשר נאמן מתלבט במהלך תפקידו בעניין מהותי הקשור לנאמנות (לדוגמא, האם ארגון מסוים רשאי לקבל ממנו תרומה), הוא רשאי לפנות לבית המשפט המחוזי על מנת לקבל הוראות. אם יפעל בהתאם להוראות בית המשפט הוא לא יישא באחריות גם אם כתוצאה מהמעשה יגרם נזק.

 

שכר טרחה נאמן והוצאות

חוק הנאמנות קובע כי, נאמן אינו זכאי לתשלום עבור מילוי תפקידו אלא אם כן זהו עיסוקו המקצועי (עו"ד, רו"ח וכיו"ב). יחד עם זאת, רשאי בית המשפט לקבוע שכר גם לנאמן שניהול נאמנות אינו מעיסוקיו אם הדבר מתחייב בשל היקף עבודתו. בנוסף, כל נאמן רשאי להשבת הוצאותיו מכספי הנאמנות.

היה וכתב הנאמנות אינו מפרט את השכר של הנאמן, חייב הנאמן, מקצועי או לא, לדווח לרשם ההקדשות על השכר הנדרש על ידו. שכר הטרחה הנהוג בישראל נע בין 4% ל-5% מפירות הנאמנות בכל שנה. הבקשה לשכר טרחה נבחנת על ידי הרשם על פי הקריטריונים הבאים:

* היקף העבודה;

* סיכונים וקשיים הכרוכים בביצועה;

* מידת המיומנות הנדרשת לביצועה;

* יעילות הנאמן והתנהלותו התקינה.

ככל שהשכר המבוקש תואם את השכר המקובל (קרי עד 5% מפירות הנאמנות) רשאי הרשם לאשרו, ואולם במקרים אחרים יהיה צורך לפנות לאישורו של בית המשפט המחוזי. הרשם יכול להתנגד בבית המשפט לשכר המבוקש.

 

השקעות הנאמנות

אחד האתגרים של נאמנים בנאמנות ציבורית, הוא ניהול הכספים. חוק הנאמנות קובע כי על הנאמן להשקיע את כספי הנאמנות לפי הוראות כתב הנאמנות אולם בהיעדר הוראות, הנאמן כפוף ל"תקנות ההשקעה" שנקבעו מכוח חוק הנאמנות.

רשימת המכשירים המנויים בתקנות היא מצומצמת ומכילה מכשירים בעלי סיכון נמוך שמטבע הדברים גם התשואה עליהם נמוכה. בין המכשירים המנויים ניתן למצוא אג"ח מדינה, תוכניות חיסכון בנקאיות ואג"ח בדירוג גבוה.

הנאמן רשאי להקים ועדת השקעות וזו רשאית לבחור אפשרויות נוספות המנויות בתקנות או לפנות לבית המשפט על מנת שיאשר אפיק השקעה נוסף. אפיק זה חייב להיות שמרני בכדי שיאושר. אציין כי, השקעה שאיננה בהתאם לתקנות יכולה להוות עבירה פלילית של הנאמן ומכאן שהוא יהיה חשוף תביעות פליליות ואזרחיות.

 

נכסי מקרקעין

מאחר ונאמנות ציבורית אינה ישות משפטית, לא ניתן לרשום את הנכס על שמה ישירות. נכס מקרקעין חייב להיות רשום בלשכת רישום המקרקעין על שם הנאמן עם הערת אזהרה על קיומה של הנאמנות. במידה ולא ניתן לרשום זאת, יש לרשום הערה בכל מקום רלוונטי אחר כדי לתת פתרון למול הצדדים שצריכים לדעת על קיומה של הנאמנות ושייכות הנכס לנאמנות.

 

מיסוי נאמנות ציבורית

פקודת מס הכנסה פוטרת נאמנויות ציבוריות ממס על הכנסה שאינה מעסק אך דורשת כי הנאמנות תפעל למטרה ציבורית ונכסיה והכנסותיה ישמשו להשגת המטרה הציבורית בלבד. נאמנויות מעורבות אשר בהן גם מטרה פרטית וגם מטרה ציבורית אינן פטורות אף שהן חייבות ברישום ברשם ההקדשות וכפופות לחוק החל על נאמנות ציבורית.

בניגוד לחוק הנאמנות, פקודת מס הכנסה מכילה רשימה סגורה של מטרות ציבוריות אם כי הרשימה רחבה למדי וכל הפעיליות השגרתיות של נאמנויות ציבוריות כלולות בה. מטרה ציבורית לצרכי מס היא מטרה שענינה דת, תרבות, חינוך, עידוד התיישבות, מדע, בריאות, סעד או ספורט וכן מטרה אחרת שאושרה על ידי שר האוצר כמטרה ציבורית.

אין צורך באישור מראש על מנת להנות מהפטור ועל הנאמן להגיש את הדוח השנתי כאשר הוא מדווח על ההכנסה כפטורה. יחד עם זאת פקיד השומה רשאי לדחות את השומה מן הטעם שהנאמנות אינה עונה על אחד התנאים. וודאות ניתן להשיג  על ידי פניה לרשות המסים בבקשה לקבל אישור כי היא עומדת בתנאים. לשם נתינת האישור הרשות בודקת האם הנאמנות עונה על כל התנאים המזכים בפטור. מעבר לוודאות כי יינתן פטור, האישור גם מאפשר להכיר בכל העברה לנאמנות כתרומה וכנגדה ינתן זיכוי ממס בגובה 35% מהתרומה. תקרת התרומה המזכה בזיכוי נקבעה לנמוך מבין 30% מהכנסת התורם או 9 מיליון ש"ח (2.5 מיליון דולר). כך יוצא שהאישור מאפשר ליוצר ברוב המקרים לקבל חזרה 35% מהתרומה בצורה של זיכוי ממס.

נאמנויות ציבוריות אינן חייבות במע"מ על פעילותן והן נהנות בנוסף מפטורים משמעותיים בעת מכירת נכסי מקרקעין.

 

סיכום והמלצות

חוק הנאמנויות – 1979 הסדיר את פעילותן של נאמנויות ציבוריות בישראל ובשילוב עם פקודת מס הכנסה יצר מתווה ברור כיצד יש לנהל נאמנות ציבורית בישראל. מדינת ישראל מעודדת הקמת נאמנויות מסוג זה ואף פוטרת את הכנסותיהן ממס אך יחד עם זאת היא מפקחת מקרוב אחר פעולות הנאמנים ומוודאת שהנאמנות פועלת לשם המטרות הציבוריות לשמן הוקמה. נאמנויות ציבוריות חייבות ברישום ברשם ההקדשות, בניהול כספי הכפוף לתקנות, בדיווחים שנתיים ועוד. בנאמנויות מעורבות בהן יש בנוסף למטרה הפרטית / משפחתית גם הוראות לעניין תרומות או תמיכה במטרות ציבוריות טוב יעשה הנאמן אם יוודא כי לא חלה עליו חובה של רישום הנאמנות ברשם ההקדשות ווהחובה לנהלה כנאמנות ציבורית.