מיסוי מוסד ציבורי במס הכנסה

Print Friendly, PDF & Email

כללי

בישראל רשומות כיום 47,000 עמותות, חברות לתועלת הציבור ונאמנויות ציבוריות המשמשות למגוון של מטרות ציבוריות שונות ובהם מטרות צדקה. גופים אלו מחזיקים בנכסים ששווים מיליארדי שקלים והם מפוקחים באופן רציף על ידי מדינת ישראל המוודאת שהם אכן משמשים למטרות הציבוריות לשמן הוקמו. גופים אלו מכונים בעברית "מוסדות ציבור". בכל מקום בו נרשם "מוסד ציבורי" המונח כולל את כל מוסדות הצדקה אולם בנוסף גם גופים למטרות ציבוריות אחרות כגון חינוך.

  1. מוסד ציבורי בישראל יכול להיות ממוסה על ידי שלושה חוקים שונים:

א. פקודת מס הכנסה;
ב. חוק מיסוי מקרקעין;
ג. חוק מס ערך מוסף.

מאמר זה יעסוק במיסוי המוסד הציבורי במס הכנסה.

תמצית

  1. עמותה, חברה לתועלת הציבור ונאמנות בישראל יכולות להיות פטורות כליל ממס הכנסה. על מנת להנות מהפטור עליהן להיות מוסד ציבורי כפי שהוא מוגדר בפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה").

 

  1. הפקודה קובעת שמוסד ציבורי הוא חבר בני אדם או הקדש הפועלים למען מטרה ציבורית מתוך רשימת מטרות אפשריות המופיעה בפקודה.

 

  1. על מנת לקבל וודאות בדבר מעמד המוסד כמוסד ציבורי לצרכי מס, ניתן לפנות לקבלת אישור מרשות המסים (אישור לפי סעיף 46). במקרה כזה רשות המסים בודקת מראש את המוסד וקובעת האם הוא עונה על התנאים של מוסד ציבורי או לא. עם זאת, אישור זה אינו תנאי לפטור.

 

  1. מוסד שמוכר כמוסד ציבורי (בין אם קיבל אישור מראש ובין אם לא) יהיה פטור מהכנסות שאינן עסקיות דוגמת שכירות, ריבית ודיבידנד.

הגדרת מוסד ציבורי

  1. מוסדות צדקה בישראל העונים להגדרת "מוסד ציבורי" פטורים בתנאים מסוימים ממס על הכנסותיהם. זהו אינו כלל גורף. הוא מותנה בעיקרו בכך שמוסדות הצדקה לא יעסקו בפעילות המתחרה במגזר העסקי.

 

  1. על מנת שמוסד יחשב כמוסד ציבורי בישראל עליו לקיים את כל התנאים הבאים:

א. עליו להיות חבר בני אדם או הקדש (נאמנות לפי חוקי ישראל).
ב. חברים בחבר שבעה חברים לפחות.
ג. רוב החברים אינם קרובים זה לזה (בהקדש מרבית הנאמנים).
ד. המוסד קיים ופועל למטרה ציבורית ונכסיו והכנסותיו משמשים למטרה הציבורית בלבד.
ה. המוסד מגיש דין וחשבון שנתי לגבי נכסיו, הכנסותיו והוצאותיו, להנחת דעתו של פקיד השומה ועל פי התקנות שקבע שר האוצר.

  1. המטרה הציבורית מוגדרת אף היא בפקודת מס הכנסה:

מטרה שענינה דת, תרבות, חינוך, עידוד התיישבות, מדע, בריאות, סעד או ספורט וכן מטרה אחרת שאושרה על ידי שר האוצר כמטרה ציבורית;

שר האוצר הוסיף לרשימה מספר מטרות וביניהן קליטת עליה, סיוע לחיילים משוחררים, שמירה על איכות הסביבה, פעילות למען קידום וטיפוח מגזר ההתנדבות בישראל, סיוע למוסד ציבורי בקידום יכולותיו הכלכליות, הארגוניות או הניהוליות ועוד.
על אף שהמטרות מנוסחות באופן רחב, התגבש כלל במהלך השנים ואף הובהר ב"מדריך למילוי בקשה להכרה כמוסד ציבורי" שפרסמה רשות המסים כי המטרה הציבורית צריכה להיות לטובת הכלל ולא לציבור מסוים. עוד דרישות שהעלתה רשות המסים באותו פרסום:

א. העדר התניה בין תרומה להנאה מהשירות הניתן.
ב. הדרישה כי בעלי עניין ועובדים לא יפיקו הנאה אישית מהמוסד מלבד שכר סביר שהוא פונקציה של תרומתם.
ג. הוצאות סבירות ביחס להכנסות.
ד. קבלת החלטות לפי אמת מידה ציבורית מקובלת ועוד.

  1. על מנת לקבל וודאות בדבר מעמד המוסד, כמוסד ציבורי לצרכי מס הזכאי לפטור על הכנסתו, ניתן לפנות לקבלת אישור מראש מרשות המסים. האישור שמוסד הוא אכן "ציבורי" מכונה "אישור לפי סעיף 46" (בהתאם לסעיף בפקודת מס הכנסה המאפשר אותו) ועל מנת להעניק אותו רשות המסים בודקת האם המוסד עונה על התנאים הקבועים בחוק. בנוסף לפטור ממס מאפשר הסעיף למוסד לתת אישור תרומה המזכה את התורם בזיכוי ממס.

פטור ממס הכנסה למוסד ציבורי

  1. סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה פוטר את הכנסותיו של מוסד ציבורי בישראל ממס הכנסה אך קובע כי הפטור ממס ינתן רק בתנאי שמקורן של הכנסות אלו אינו בעסק שהוא מפעיל ישירות וכן מקורן אינו בעסק שמפעילה חברה בת שלו ואשר הגיעו לידיו בצורה של דיבידנד, ריבית או הפרשי הצמדה שחברת הבת שילמה לו.

 

  1. לפי דברי הפרשנות של רשות המסים לסעיף החוק, כל גוף שעומד בתנאים האמורים לעיל, זכאי לפטור ממס אפילו שאין בידו אישור מראש שהוא אכן מוסד ציבורי.

 

  1. לפיכך, על מנת לדעת האם ההכנסה פטורה יש לבדוק שני תנאים מצטברים. המבחן הראשון הוא האם העמותה, החברה לתועלת הציבור או הנאמנות עונה להגדרה של מוסד ציבורי. המבחן השני הוא מהו מקור הכנסותיו של המוסד הציבורי.

 

  1. הכנסות של מוסד ציבורי כגון ריבית, דיבידנד והכנסות שכירות תהיינה פטורות כל עוד אינן מעסק שמנוהל ישירות או בעקיפין.

 

  1. תוכנית הביקורת של רשות המסים למוסדות ציבור מתמקדת בין היתר בשאלה האם הכנסות אלו מגיעות לכדי עסק. לדוגמא במקרה של ריבית בודקת רשות המסים האם המוסד הציבורי מעניק הלוואות רבות ובתדירות גבוהה לגופים חיצוניים. במקרה של השכרה בודקת הרשות את היקף הפעילות של ההשכרה, התדירות, המנגנון וכו'.

 

  1. מוסד ציבורי יכול שתהיה לו הכנסה עסקית ועדיין להיות מוגדר כמוסד ציבורי. על חלק ההכנסה העסקית ישלם מס ועל חלק ההכנסה שאינה עסקית יהיה פטור. עם זאת כלל זה אינו מוחלט ובמקרים בהם הפעילות העסקית רחבה מדי ישלל הפטור במלואו.

סיכום

  1. עמותה, חברה לתועלת הציבור ונאמנות יכולות לקבל מעמד של "מוסד ציבורי". מעמד זה מעניק להן פטור מלא ממס הכנסה על הכנסות שאינן עסקיות. יש לבחון היטב שהן עומדות בהגדרה של מוסד ציבורי וכן יש לבחון שההכנסה שהן מפיקות לא תחשב כהכנסה עסקית.