המהלכים שהביאו לחקיקת הפטקה בארה"ב

מרץ 1, 2022בנקאות
Print Friendly, PDF & Email

*שי דובר, רו"ח, **ליאת אייל, עו"ד

לאורך השנים, בעוד העולם הטכנולוגי השתנה משנה לשנה  העולם הפיננסי היה אי של יציבות ושמרנות. כדוגמא, אדם שחי במאה ה -19 שהיה עומד ברחוב מרכזי בציריך בשנת 2000 לא היה יודע מימינו ומשמאלו אולם אם היה אותו בן המאה ה – 19 נכנס לבנק היה מיד מרגיש ששב הביתה. במשך 200 שנה פעל עולם הבנקאות העולמי לפי אותם חוקים ובראשם חוקי הסודיות. וכך, בעוד מערכת הבנקאות קפאה על שמריה, העולם נע קדימה. פתיחת חברות במקלטי מס, העברות כספים מצדו האחד של העולם לצידו השני וקניה ומכירה של נכסים פיננסיים נעשתה קלה והזמינה העלמות מס בהקפים שהלכו וגדלו.

בעוד הקפי הכספים החומקים מרשויות המס הלכו וגדלו כך גם צרכי הממשלות. הנטל לממן את ההוצאות הממשלתיות ההולכות וגדלות לחינוך, רווחה, בריאות וביטחון נפל יותר ויותר על מעמד הביניים ויצר אווירה ציבורית עויינת להעלמות כספים ודרישה לחלוקה שווה של הנטל. בפועל אכן נעשו בעבר ניסיונות להתמודד עם התופעה כגון שינוי חוקי המס (לדוגמא, החוק למיסוי חברות פסיביות זרות (CFC) שחוקק בארה"ב ב – 1962) והחל משנות ה – 70 גם ניסיונות להתמודד עם הסיוע שמעניקים המוסדות הפיננסיים לתופעה. דוגמאות מהותיות הם:

  • חוק הסודיות הבנקאית (Bank Secrecy Act) – חוק אמריקאי משנת 1970 שהסדיר את חובת הבנקים לשמור מסמכים פיננסיים כך שניתן יהיה להעזר בהם למלחמה בטרור והעלמות מס.

 

  • תוכנית המתווך המאושר (Qualified Intermediator) – תוכנית אמריקאית מ – 2001 שנועדה לוודא כי משולם מס על רווחים מניירות ערך אמריקאים המוחזקים במוסדות פיננסיים זרים לטובת יחיד אזרח אמריקאי. התוכנית הציגה לעולם את טופסי W-9 , W-8BEN ו – W-8IMY.

 

  • ההסכם להחלפת מידע (Tax Iinformation Exchange Agreements) – ניסיון אמריקאי מ – 2002 ליצור הסכם לחילופי מידע בנוגע להעלמות מס בעיקר עם מדינות הקריביים.

 

  • דרישת דיווח על חשבון זר – החל משנת 2003 חויבו אזרחים אמריקאים להם בעלות או זכות חתימה בחשבונות זרים בחו"ל כגון בבנק או חשבון ברוקראג' או חשבון נאמנות בדיווח  ל IRS.

כל אלו לא סייעו באופן מהותי לעצור את העלמות המס ובשנת 2008 העריכה ועדה של הקונגרס כי ארה"ב מאבדת כ- 100 מיליארד דולר בשנה כתוצאה מהעלמות מס. נציין כי רבים מאלו שחלקו על הערכת הוועדה טענו כי הערכתה מוטה כלפי מטה. לא רק ההערכה של העלמות המס שינתה את האווירה הציבורית והדרישה לפתור את הבעיה. גם חשיפה של אירועי האמת גרמה לכך. השינויים הטכנולוגיים שהוכנסו לבנקים ברחבי העולם סייעו לעובדים זוטרים בבנקים להוציא/לגנוב מידע על אלפי חשבונות בנק של אזרחים אמריקאים ואחרים ולחשוף "לאור השמש" את מה שבמשך שנים רבות התנהל רחוק מידיעתם של הציבור והמחוקקים.

קבוצה ידועה בעולם הפיננסי שפעלה מליכטנשטיין וכללה בנק, חברת נאמנות ידועה וחברות בנות הייתה מהראשונות להחשף. התברר כי סייעה לאזרחים אמריקאים רבים להעלים מס באמצעות ייעוץ להחזיק נכסים באמצעות מבנים משפטיים שונים כגון פאונדיישן מקומי והסתרת בעלותם על ידי מבני החזקה סבוכים.

זמן קצר לאחר מכן התברר כי UBS, הבנק הגדול בשוויץ, שחביב גם על ישראלים רבים, ניהל אלפי חשבונות בנק של אזרחים אמריקאים שלא דיווחו מעולם על קיומם. הבנק נאלץ לשלם כ – 780 מיליו דולר קנס לארה"ב ולחשוף את פרטיהם של כ- 4000 אזרחים אמריקאים שניהלו חשבונות בבנק ולא דיווחו עליהם לרשויות המס בארה"ב.

ב – 2013 היה זה תורו של הבנק הוותיק ביותר בשוויץ, בנק ווגלין להודות כי סייע לתושבי ארה"ב להעלים מס ובאותה שנה הודה בכך גם הבנק הבינלאומי הראשון בקרייביים CIBC.  החשיפה לא דילגה על הבנקים בישראל ואף הם נאלצו להודות כי סייעו לאזרחי ארה"ב להעלים מס ואף הם שילמו פיצויים בסכומים גבוהים.

בשנת 2010 חוקקה בארה"ב הפטקה (Foreign Account Tax Compliance Act- FATCA). חקיקה מהפכנית ששמה לעצמה מטרה ברורה וגלויה, לרסק את חוקי הסודיות שהיו לחם חוקה של המערכת הבנקאית העולמית, ולוודא כי כל מי שמחזיק ברכוש פיננסי של אזרח אמריקאי ידווח על כך לרשויות המס האמריקאיות. לצורך כך הסתייע החוק ב"מקל" בדמות ההשקעה בנכסים פיננסיים אמריקאים. על כל גוף המעניק שירותים של מסחר בניירות ערך אמריקאיים לנכות 30% מכל העברה לגוף שאינו מציית לחוק הפטקה האמריקאי. מאחר ואין מוסד פיננסי מכובד בעולם שאינו משקיע את כספי לקוחותיו גם בניירות ערך אמריקאים העדר שיתוף פעולה עם החוק פירושו אובדן הלקוחות וסגירת המוסד.

בתוך זמן קצר החלו כל המוסדות הפיננסיים בעולם להערך לציות. אם בעוד שלפני 15 שנה היה פקיד בנק יכול לסייע ללקוחות אמריקאים להתנהל עם כספים שלא דווחו ובמקרים רבים אף תומרץ לעשות כך, הרי שכבר מספר שנים עצם הרעיון נראה מופרך ועובד בנק צעיר לא יוכל להבין שפעם אכן כך היו הדברים.

***

* משרד רואה חשבון שי דובר מעניק ייעוץ ובמידת הצורך מבצע את הדיווח לרשויות המס האמריקאיות, ישירות או דרך מערכת הפטקה של רשות המסים בישראל.

** ליאת אייל, עו"ד, חברה בלשכת עורכי הדין של ניו-יורק, עבדה מספר שנים במשרד עורכי דין מוביל בניו-יורק. נותנת שירותים משפטיים לבעלי הון, חברות השקעה, נאמנויות וגופים פיננסיים שונים בארץ ובחו"ל.